הירשמו לקבלת דיווחים מקצועיים חינם
מספר פעמים בשנה, תקבלו דיווח מעשי ומעמיק על הדרכים לשפר את בריאותכם, אושרכם, והצלחתכם בחיים. הדיווחים הם באנגלית.
ייעול תפקוד המוח
מאת דר' פרדריק טראביס
עם כל חוויה, אנחנו משפרים את המעגלים החשמליים במוח כדי להתמודד טוב יותר עם אתגרים עתידיים. אנחנו נולדים עם למעלה מ-10 מיליארד תאי מוח, אולם הם אינם מחוברים במלואם. החיבורים נוצרים באמצעות ניסיון. הניסיון מחבר נוירונים בודדים למעגלים גדולים יותר הקרויים מקבצי תאי נוירון, אשר מגיבים כיחידה לחוויות עתידיות. המעגלים שנוצרים היום קובעים כיצד נגיב לעולם מחר. משום כך, המפתח לצמיחה מתמשכת הוא בחירה בחוויות שמקדמות התפתחות מתמשכת.
מאמר זה סוקר את השפעות חוויות הילדות המוקדמת, רכישת השפה, והחינוך המסורתי על תפקודי המוח. בהמשך הוא חוקר את תפקידן החיוני של חוויות באמצעות טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית לטיפוח והמשך ההתפתחות. כשתגיעו לסופו של המאמר תבינו ש: (1) המוח שלכם מתהווה באופן דינאמי באמצעות התנסויות, (2) שאתם יכולים לבחור חוויות כדי להפיק את המיטב מתפקוד מוחכם, ו-(3) שאם תוסיפו את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית לשגרת יומכם, תוכלו לפתח את מלוא היכולת האנושית.
במהלך החודשים הראשונים של חיינו, חוויות חושיות מסוימות הכרחיות לחיבור הנוירונים במוח לכלל מפות חושיות. לדוגמא, ציפורי שיר שלא שומעות את השירים המיוחדים לבני מינן לא מפתחות את קישורי המוח הנחוצים ליצירת הצלילים הללו. כאשר מונעים מגורי חתולים ראייה של עצמים אנכיים בחודשי חייהם הראשונים, הם לא מפתחות תאים הרגישים לעצמים אנכיים. חתלתולים אלו לא רואים, למשל, מוטות מאונכים ונתקלים ברגלי שולחנות וכיסאות. ממצאים אלו מצביעים לעבר הרעיון בדבר קיומן של תקופות התפתחות קריטיות. חוויות מסוימות שנחוות במהלך תקופות אלו, המכונות קריטיות, יוצרות מפות חושיות ומוטוריות במוח. אם האורגניזם לא חווה חוויות מסוימות במהלך פרק זמן זה, לא מתפתחות המפות החושיות והמוטוריות המקבילות להן.
אולם מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו שהתקופות הקריטיות הללו אולי אינן כה קריטיות. למעשה, התנסויות משנות את החיבורים במוח ללא הרף כל חיינו. לדוגמה, במחקרים על התנהגות בעלי חיים התברר שאם מעשירים את סביבתם - כגון, הוספת גלגל התעמלות לכלוב של מכרסמים - יגדיל הדבר את מספר החיבורים במוח ויעבה את קליפת המוח. אצל כנרים, האזור במוח שמייצג את יד שמאל, המאצבעת את התווים, שונה וגדול יותר מהאזור המייצג את יד ימין, אשר רק אוחזת בקשת. אנשים שחוו אירוע מוחי מתאוששים מהשפעותיו ביחס ישיר לכמות השימוש באבר שנפגע כתוצאה מהאירוע.
התפקיד הקריטי של החוויות ביצירת מעגלים חשמליים במוח יכול להסביר את מהלך התפתחות האדם במהלך שני העשורים הראשונים לחייו. אינטראקציה עם הסביבה מקדמת את התפתחות הכישורים התחושתיים והמוטוריים אצל ילדים קטנים. לימוד השפה מקדם את פיתוח החשיבה הקונספטואלית: אנחנו לומדים לחשוב על אובייקטים. מטלות חשיבה קריטיות בבית הספר, בעבודה, או במשחק מקדמות את פיתוחה של חשיבה מופשטת בוגרת: אנחנו מסוגלים לחשוב על המחשבות. בכל שלב התפתחות נוצרת מסגרת התייחסות פנימית יציבה ואחידה יותר, אשר מספקת הקשר הולך ומעמיק, שבו המידע מעובד ומקבל משמעות.
מדוע "קופאת" ההתפתחות בגיל הנעורים המאוחר? "הקיפאון" בהתפתחות עשוי לנבוע מהיעדרן של חוויות מתאימות להפעלת רמות מופשטות יותר של חשיבה ורגש. כשם שלמידת השפה חיונית לפיתוחה של מחשבה רעיונית, טכניקה שמתנשאת מעל לשפה עשויה להיות נחוצה גם היא כדי לפתח כשרים שמעבר לחשיבה המבוססת על שפה, לרמות גבוהות יותר של רגשות, מחשבות ותחושת עצמי, אשר מתאפיינות ב (1) חשיבה סינטטית, (2) היכולת להחליף ולשלב נקודות השקפה שונות, (3) היכולת להבין מערכות מורכבות באמצעות מודלים ייצוגיים רחבים, (4) היכולת לגלות סובלנות כלפי תרבויות, ערכים, דתות והשקפות שונות, (5) רצון לעזור לאחרים, (6) קבלת אחרים ללא תנאי, ו-(7) קבלת החיבור ההדדי הקיים בין כל בני האדם.
אלכסנדר ועמיתיו שיערו שטכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית יכולה לשמש כטכנולוגיה התפתחותית אשר "תפשיר את ההתפתחות האנושית הקפואה." טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית היא תהליך מנטאלי פשוט ונטול מאמץ, שקל ללמוד ולתרגל במשך 20 דקות פעמיים ביום. הטכניקה הוגדרה כהליך בו מופנית תשומת הלב פנימה, לרמות מודעות מעודנות יותר (מעבר לרמת התפיסה השגרתית) עד אשר המודעות מתעלה מעל חוויית המחשבות והרגשות המעודנים ביותר ומגיעה אל מקור המחשבה - התודעה הטהורה. התודעה הטהורה תוארה כתופעה דוממת וחסרת גבולות, מעבר למרחב, לזמן ולתחושת הגוף.
חוויית המודעות העצמית המורחבת מצוינת לעיתים באות S גדולה - המייצגת את העצמי (Self) המתעלה (הטרנסנדנטלי) - כדי להבחין בינו לבין תחושת העצמי (self) המזוהה עם מחשבות ומעשים. כשאני מזדהה עם מחשבות ומעשים, אני יכול לתאר את עצמי כך: "אני פתוח לחוויות חדשות," או "אני איש אשכולות," או "אני ישראלי." חוויית האני האוניברסאלי היא חווית התייחסות-עצמית, אותה ניתן לתאר כך: "זו ההוויה שלי. ערוץ של דממה חסרת גבולות קיים בבסיס כל הדברים. זו המהות שלי והיא לא נגמרת במקום בו אני מסתיים."
חוויית העצמי הטרנסנדנטלי - כמו כל חוויה אחרת - משנה את החיבורים במוח. עם הזמן, המעגלים במוח שתומכים בחוויית המודעות הטהורה מתחילים להתקיים לצד המעגלים במוח שתומכים בתהליכי ערות, שינה וחלימה. כאשר מעגלים אלו מפותחים, יש לאדם פלטפורמה שעל בסיסה הוא יכול לחיות את חייו, להעריך מצבים, לקבל החלטות לגבי עצמו, משפחתו, בני עמו והעולם כולו. הפלטפורמה הזו היא הטבע הפנימי, השקט, חסר הגבולות של האדם, ולא מחשבותיו, רעיונותיו, או חוויותיו המשתנים תדיר.
תוצאות מחקרים מאששות את ההנחה שתרגול טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית מפשיר את ההתפתחות האנושית מקיפאונה. לדוגמה, בבדיקה שנעשתה על שתי קבוצות אוכלוסיה בעלות רמת הנגדה גבוהה לשינוי - קשישים מאושפזים ואסירים קשים - תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית הוביל לתוצאות חיוביות ביותר בתחום הגמישות הקוגניטיבית, לחץ דם סיסטולי, בריאות נפשית, ופיתוח האגו. במחקר אורך, הישגיה של קבוצה שתרגלה מדיטציה טרנסנדנטלית במשך 15 שנים בתחום פיתוח האגו היו גבוהים יותר מאלו שהושגו בארבע קבוצות ביקורת. מתרגלי המדיטציה הטרנסנדנטלית הגיעו לרמה 5 ו-6 במבדק השלמת משפטים של לוֹוִינגר. פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה מגיע לרמה זו.
שחרור תהליך ההתפתחות מקיפאונו משתקף גם בשינויים בדפוסי המוח. חתימת המוח שמאפיינת תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית - עקביות EEG
קדמית גבוהה - נראית יותר ויותר מחוץ למדיטציה כאשר תרגול טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית נעשה שיגרתי. כאשר חווית התודעה הטהורה במהלך מדיטציה טרנסנדנטלית משתלבת יותר ויותר עם חוויית העירות שמחוץ למדיטציה, כך משתלבת חתימת ה-EEG של תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית עם דפוסי ה-EEG שתומכים בתהליכי ערות. כשאנו חווים את העצמי הטרנסנדנטלי, טבענו האוניברסאלי ביותר, מעגלי המוח שתומכים בחוויית ההתרחבות הגדולה והדממה, מתחזקים במקביל ליכולתנו להתמקד בפרטי החוויה. לכך קוראים "תפקוד מוחי טוטאלי." מדובר בתפקוד מוחי מיטבי אשר מקיים דממה פנימית
ושוויון-נפש כרקע לגלי החוויה המשתנים תדיר.
לסיכום, החוויות שלנו משנות את מוחנו בכל מהלך החיים. כשאנו בוחרים חוויות היום, אנו מייצרים את מעגלי המוח שיהיו לנו מחר. אם נוסיף חוויה של תודעה טהורה לשגרת יומנו, נעיר את תפקודו המלא של המוח ונחזק את המעגלים המשלבים מודעות רחבה ומתרחבת עם היכולת להתמקד בחדות. אלו הם מעגלי המוח שעוזרים להצלחה מרבית ואושר בחיים.
מומלץ לקרוא:
Alexander, C. J., and Davies, et al. (1990). “Growth of Higher Stages of Consciousness: Maharishi Vedic Psychology of Human Development.” Higher Stages of Human Development, Alexander and Langer, New York, Oxford University Press, 259-341.
Buonomano, D.V. , and Merzenich, M.M. (1998). “Cortical Plasticity: From Synapses to Maps.” Annual Review of Neuroscience, 21: 149-186.
Elbert, T., Pantex, C., Wienbruch, C., Rockstroh, B., Taub, E. (1995). “Increased Cortical Representation of the Fingers of the Left Hand in String Players.” Science, 270: 305-307.
Maharishi Mahesh Yogi (1969). Maharishi Mahesh Yogi on the Bhagavad Gita. New York, Penguin.
Travis, F. T., Arenander, A., DuBois, D. (2004). “Psychological and Physiological Characteristics of a Proposed Object-Referral/Self-Referral Continuum of Self-awareness.” Consciousness and Cognition, 13:401-420.
Travis, F. T., and Pearson, C. (2000). “Pure Consciousness: Distinct Phenomenological and Physiological Correlates of ‘Consciousness Itself’.” The International Journal of Neuroscience, 100 (1-4).
Travis, F. T., Tecce, J., Arenander, A., Wallace, R.K. (2002). “Patterns of EEG Coherence, Power, and Contingent Negative Variation Characterize the Integration of Transcendental and Waking States.” Biological Psychology, 61: 293-319.
Travis, F.T., and Wallace, R.K. (1997). “Autonomic Patterns During Respiratory Suspensions: Possible Markers of Transcendental Consciousness.” Psychophysiology, 34(1): 39-46.
Travis, F.T., and Wallace, R.K. (1999). “EEG and Autonomic Patterns during Eyes-Closed Rest and Transcendental Meditation Practice: The Basis for a Neural Model of TM practice.” Consciousness and Cognition, 8: 302-318.
אודות המחברr
דר' פרדריק טראביס קיבל דוקטורט בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת מהרישי למינהל בשנת 1988. אחרי שעסק במחקר בן שנתיים על השינויים במוח במהלך השינה במסגרת הפוסט-דוקטורט שלו, הוא חזר לאוניברסיטת מהרישי למינהל כדי לנהל את מעבדת ה-EEG, המודעות והקוגניציה. במהלך 14 השנים האחרונות הוא חיבר או השתתף בכתיבתם של 39 מאמרים שחקרו את היחסים בין גלי המוח, תהליכי מודעות, ומצבי תודעה.
